אתר החדשות | טכנולוגיה לאינטרנט

אתר החדשות, טכנולוגיה לאינטרנט על כל בארץ ובעולם ליצור בלוג בחינם, איך להכין ארוחה, לבשל אוכל, חדשות מעולם האופנה, היופי, הקולנוע, התיאטרון והאדריכלות, אופנה, מוסיקה, יופי, מגמות, מערכות יחסים, מוזיקה לאייפון, הורדת שירים ,להורדה שירים

פייסבוק נתנה לכם הכל בחינם, אז למה אתם תוקפים את המודל העסקי שלה

פרשת קיימברידג’ אנליטיקה היא חמורה מאוד, אבל רבים מנצלים אותה כדי לנגח את המודל העסקי של פייסבוק, והפעם זה לא הדבר הנכון לעשות

בשבועות האחרונים פרשיית פייסבוק וקיימברידג’ אנליטיקה מסרבת לרדת מהכותרות, ויותר ויותר אנשי ציבור ודמויות מפתח בעולם הטכנולוגיה מביעות ביקורת כנגד פייסבוק, אפילו כאלה שהרוויחו ממנה לא מעט כסף. אין ספק שפייסבוק נמצאת כרגע על הכוונת של כל העולם, אבל ייתכן שהכעס של רבים מופנה לכיוון הלא נכון. אז אולי הגיע הזמן להודות: יכול להיות שאנחנו קצת נסחפים עם הביקורת על פייסבוק?

התרגלנו לראות את פייסבוק כמובן מאליו

רוב הסיכויים שלכתבה הזו הגעתם דרך ערוץ כלשהו ששייך לפייסבוק – עמוד הפייסבוק של גיקטיים, או שאולי מישהו שלח לכם את הכתבה במסנג’ר או בוואטסאפ. פייסבוק שולטת בחלק אדיר מהאופן שבו אנחנו מתקשרים זה עם זה, ואחראית לחלק לא קטן ממה שאנחנו מכנים “מהפכת האינטרנט”. זה יותר מעשור שכמעט כל מי שאנחנו מכירים עושה שימוש בלפחות כלי אחד שלה, ורוב הסיכויים שמעולם לא שילם ולו אגורה שחוקה אחת על מאות שעות שימוש שנתיות. אתם מכירים עוד שירותים שסיפקו לכם כל כך הרבה ולא דרשו מכם תשלום?

מקור: Pixabay

רובנו כבר רואים בפייסבוק מובן מאליו, שם שאנחנו אומרים בנשימה אחת עם “סמארטפון”, “אפליקציה” ו”אינטרנט”. פייסבוק היא כבר לא יישות עצמאית, היא חלק בלתי נפרד מהרשת, אבל אנחנו מסרבים להבין שעל אף שלא מדובר ברשת פילנטרופית היא בכל זאת חינמית ומספקת לנו לא מעט מידע, תוכן ואפשרויות יצירת קשר. בשביל לעשות זאת, ומן הסתם גם להרוויח כסף ולרצות את המשקיעים בחברה, היא מסתמכת על ומדל עסקי מבוסס פרסומות, ובניגוד למה שרבים חושבים מערכת הפרסום של פייסבוק היא יחסית אנונימית וחכמה.

איך מערכת הפרסום של פייסבוק באמת עובדת?

בואו נשבור לרגע את הסטיגמות סביב מערכת הפרסום של פייסבוק ונבין איך היא עובדת: על קצה המזלג, כאשר מפרסם רוצה להנגיש מודעה בפייסבוק, הוא יכול “לטרגט” (מלשון Target) את פלח המשתמשים שהוא חושב שיתאימו למודעה שלו על סמך לא מעט פרמטרים: גיל, מין, מיקום גיאוגרפי פיזי, שפה, תחביבים, מצב משפחתי ועוד.

בנוסף, המפרסם יכול לפנות לחברים של חברים ול”רשימות” של משתמשים, כלומר, באמצעות רשימת אימיילים או טלפונים שיש לו. פייסבוק מאפשרת להעלות את הרשימה הזו למערכת הפרסום שלה, עורכת הצלבה בין הפרטים הללו לבין משתמשים מסוימים ובונה רשימת קהלים שאליהם המפרסם יכול לשלוח את המודעה. כמו כן, מפרסם יכול לשתול “פיקסל” של פייסבוק ועימו ליצור רשימות של קהלים שביקרו בדפים ספציפיים באינטרנט או ביצעו פעולות מסוימות. הפרט המהותי פה הוא שבאף אחד מהשלבים הללו פייסבוק לא חושפת למפרסם את הזהות של הקהל שאליו הוא פונה. כלומר, הזהות שלכם נשארת אנונימית וחסויה.

Facebook Adsתמונה: פייסבוק

במקרה של קיימברידג’ אנליטיקה, אפליקציה זדונית ביקשה מהמשתמשים גישה אל פרטיהם, לפרטי חבריהם ולפרטי חברי חבריהם. כך שלמרות שרק 270 אלף איש עשו שימוש באפליקציה, ככל הנראה יותר מ-80 מיליון משתמשים נחשפו. המידע הזה הועבר לחברת האנליטיקה שהשתמשה בו כדי לאפיין קהלים על בסיס פרופילים פסיכולוגיים ולהנגיש להם מודעות שאמורות לשכנע אותם להצביע לטראמפ בבחירות.

אין בכוונתי לזלזל בשום אופן בהיקף המקרה הזה, כיוון שפייסבוק ניהלה אותו (או ליתר דיוק, פשוט לא ניהלה אותו) בצורה כושלת ובעייתית. זה מקרה חמור של דליפת מידע שעובר על תקנון פייסבוק (כיוון שיוצר האפליקציה מכר את המידע לחברה אחרת, ללא הסכמת המשתמשים) ושמהווה הוכחה שגם מערכת סגורה כמו של פייסבוק חייבת להדק את הפיקוח על אפליקציות שמופתחות בסביבה שלה.

אך מקרים דומים של סחר במידע מתקיימים על בסיס יומי, למקרה שלא הבנתם למה אתם מקבלים אינסוף הודעות SMS על קרקע במודיעין, הלוואות בתנאים מדהימים ושיחות מקבר רחל. אלה פרסומות שמעיקות עלינו ונדחפות לנו בנקודות בהן אנחנו לא מעוניינים לפגוש אותן, ולא בהכרח נתנו אישור לחשיפת המידע שלנו אל המפרסמים. זה לא המקרה של שיטת הפרסום בפייסבוק.

אנחנו רוצים לאכול את העוגה, להשאיר אותה שלמה וגם לא לשלם עליה

כיום לא מעט משתמשים מעדיפים שלא להתמקד בבעיות האמיתיות של הפרשה החמורה הזו, ותוקפים בעיקר את המודל העסקי של פייסבוק; זה שמסתמך על פרסומות כמקור הכנסה ראשי, ולא על גביית כסף ממשתמשים סטנדרטיים. ביקורת כזו משולה ללאכול את העוגה, להשאיר אותה שלמה, לא לשלם עליה וגם להתלונן בפני הקונדיטור שלא היה לנו טעים.

אנשים בימינו רוצים לחלוק את המידע על חייהם. הם רוצים להשוויץ באילו מסעדות הם אוכלים, עד כמה האחיינים שלהם יפים, לאן הם טסים, באיזה מלון הם ישנים ואיזו מוזיקה הם שומעים. והם רוצים לעשות את זה בכל דרך אפשרית: תמונות באינסטגרם, הודעות בוואטסאפ, סטטוסים בפייסבוק. את כל זה הם התרגלו לעשות בחינם, באמצעות הכלים של פייסבוק, ולאחר מכן להתפלא פעם אחר פעם שהם מקבלים פרסומות “מטורגטות” בדיוק לנושאים הללו (ולפחות לפי עדותו של צוקרברג בקונגרס, תיאוריית הקונספירציה שפייסבוק מאזינה לשיחות שלנו, היא לא נכונה).

מותר לנו, ואפילו כדאי לנו להביע תרעומת, על כך שהמידע שלנו נמצא בשימוש, אבל אני מאמין שאם מחר וואטסאפ תודיע על ביטול מודל התשלום החינמי ומעבר לדמי שימוש חודשיים, או אפילו אם הייתה גובה דולר אחד בודד תמורת חוויה נטולת “האזנות”, הזעם הציבורי היה נרחב אף יותר.

האם תסכימו לשלם יותר כדי לשמור על המידע שלכם?

ההתעוררות של המשתמשים סביב נושא המידע חושפת גם מקרים חמורים בהם פייסבוק למשל עקבה אחרי הודעות טקסט ושיחות שבוצעו במכשירי אנדרואיד, והכעס הגדול בפרשה הזו צריך להתמקד בכך שאין הגבלה על כמות המידע שפייסבוק שואבת מהמשתמשים.

ככל שפייסבוק הופכת לכלי אינטגרלי בחיינו, כזה שאנחנו שואבים ממנו מידע ומשתמשים בו ככלי תקשורת עיקרי, כך צריכה להיות לה אחריות גדולה על עצמה ועל בסיס הנתונים שלה. הנחמה היחידה במקרה של קיימברידג’ אנליטיקה היא שהוא דוחף את פייסבוק לשקף למשתמשים שלה את המידע שהם חולקים עם מפרסמים ולמנוע ממפרסמים להשתמש לרעה במידע שלנו. לכן, העליהום על הסקנדל הזה הוא מוצדק, אך העליהום על המודל העסקי הוא, לטעמי לפחות, מפספס את המטרה.

המבחן האמיתי של פייסבוק, ובעיקר של בסיס המשתמשים האדיר שלה, יגיע ככל הנראה בעתיד, כאשר החברה אולי תציג גרסה בתשלום שאולי אפילו תוותר לגמרי על פרסומות. בשימוע בקונגרס השבוע, צוקרברג כלל לא שלל את האפשרות הזו, כך שייתכן שלא רחוק היום שבו תוכלו להחליט אם אתם מוכנים לשלם עבור השירות בלי שימוש במידע שלכם לצורכי פרסום, או שכמו רוב המשתמשים תעדיפו לא לשלם, להמשיך לצרוך את אותו התוכן ולהתלונן עליו.

פייסבוק לא שונה במיוחד מגוגל, שמאפשרת לכם גישה חינמית, נוחה, מהירה וחכמה לכל שאילתא, ובתמורה מנגישה לכם פרסומות מותאמות אישית. חברות הענק הללו אולי יודעות להרגיז אותנו, אבל הן גם נותנות לנו ערך אדיר בשירותים שלהן, כזה שבלעדיו האינטרנט הוא כבר לא אותו הדבר.

חשוב שנמשיך לבקר את האופן שבו חברות עושות שימוש במידע שלנו כדי שהן יעשו כל שביכולתן להגן עליו, אבל בואו נמקד את הכעס שלנו במקומות הנכונים כדי לגרום לחברות להשתפר. או שמקסימום נכתוב פוסט זועם על פייסבוק, בפייסבוק

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

kllod

Back to top